שונות על רקע התמודדות משפחתית
התמה שלפניכם, שמיוצגת באמצעות 6 דוגמאות, עוסקת באופן שבו התמודדות בתוך המערכת המשפחתית משמשת בסיס לחוויה של שונות במרחב האקדמי. כך למשל, להיות גם סטודנט וגם אב צעיר, להתמודד עם אובדן של אב ויתמות בשלבים שונים שמעגל החיים, משמשים כדוגמא להתמודדויות אותן ציינו משתתפי הקבוצה. דוגמאות אלו ממחישות את המאפיינים הייחודיים של ההתמודדות, הן נוכח המפגש עם מערכות תומכות והן נוכח המפגש עם תכני הלמידה והדרישות האקדמיות. כל אלו עשויים לשמש בסיס להתאמה נכונה יותר של המדיניות ביחס לשונות זו.
התיק שלי
בצילום תיק בד של עמותת חמניות, המלווה ילדים יתומים. בגיל 12 וחצי התייתמתי מאבי, וכיום כחלק מהיותי סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת ספיר בשנה ב', בחרתי לעשות את ההכשרה המעשית שלי בעמותת חמניות. ספרי הלימוד בתוך הצילום ממחישים את הלימודים במרחב האקדמי, ואילו תיק הבד משקף את ההכשרה המעשית שלי שקשורה לנושא האובדן.
בתואר ככלל ובהכשרה המעשית בפרט אני מרגישה חווית שונות כילדה יתומה שאיבדה את אבא שלה בתחילת גיל ההתבגרות, ולכן גם בשל הסיבות שהביאו אותי לתחום העיסוק, כמו גם התחושות שלי במהלך הלמידה בקורסים השונים, בסמינר הכשרה ובהכשרה המעשית.
חווית האובדן שמביאה איתה את חווית השונות גורמת לי לרגישות גבוהה שלעיתים מקשה עלי אך גם עשויה להביא לי כוחות כעובדת סוציאלית.
-6-
צולם על ידי מ.י. בתאריך ה 1.4.21
מירוץ החיים
הצילום, ממחיש החוויה שלי כסטודנט לעבודה סוציאלית בשנה הראשונה ללימודים, שהוא גבר בן 30, נשוי, שעובד בעבודת ניהול אינטנסיבית. חווית השונות שלי, מתבטאת בגיל שבו בחרתי ללמוד, באחריות המוטלת עליי ובמשימות הרבות שעליי למלא כאיש משפחה, כאדם עובד וכסטודנט. ריבוי המשימות מקשה עליי להתפנות ללימודים האקדמיים בניגוד לחבריי לתואר. פעמים רבות אני מפספס הגשת מטלות ומתקשה להשלים את החומר ואני חווה את הקושי של מירוץ החיים. העובדה שאין בפריטים המופיעים בצילום ייצוג מסמל את האקדמיה, מדגישה את חווית הניתוק מהלימודים, ואת השקעת המשאבים שלי בעבודה ובחיי הנישואים.
אולם למרות הקושי, אני עדיין נלחם על מקומי באקדמיה ומשתדל להשלים את כל החומר הנלמד בסופי השבוע, לגשת למבחנים ולעמוד בריבוי המשימות.
לעניות דעתי, נדרשת התחשבות בסטודנטים מבוגרים שאינם יכולים להפסיק לעבוד בשל הלימודים, לא אחת הרגשתי שסוגיה רגישה זו איננה מקבלת מענה.
-7-
צולם על ידי ר.ל בשדרות, בתאריך 1.5
הזמן עושה את שלו?
בסופו של כל יום לימודים אני מניחה בשידה הצמודה למיטתי את המאמרים שאני צריכה לקרוא ונוגעים אצלי בנקודה רגישה, האובדן של אבא שלי. לצידם מונחים תמונתו של אבי ז"ל אשר נפטר לפני כ-6 שנים ונר הזיכרון החשמלי אשר דלוק מאז. התמונה מתארת את הכמיהה שלי לגאוותו של אבי במהלך שנות הלימודים האקדמאיות שלי, מכוון שהרצון הכי גדול שלו היה שאצא ללמוד ולממש את עצמי וכאשר עשיתי זאת לצערי הוא לא היה בין החיים.
מעבר לכך, בתוך המרחב האקדמי, אני מוצאת את עצמי מושפעת יותר מהנלמד בחלק מקורסי הפרקטיקה משאר חבריי לתואר, מכוון שאיבדתי את אבי בגיל צעיר, אובדן שהשפיע ומשפיע על כל חיי ויוצר, צד העומס הלימודי גם תחושת ריקנות גדולה וגעגוע עמוק לאבי. נוכח התמודדות זו, ישנם ימים בהם, בעקבות הגעגוע שמציף אותי ברגע אחד או בעקבות החומר שנלמד באותו היום אשר נוגע לי בנקודה כואבת זו (למשל, קורס עבודה סוציאלית מעצימה עם משפחות), אני לא מסוגלת להמשיך ולקחת חלק ביום לימודים. מצד אחד האובדן של אבא שלי מדרבן אותי ונותן לי מוטיבציה ללמוד ולהתפתח בתחום שאני כה אוהבת, תחום העבודה הסוציאלית. ומהצד השני, החומר הלימודי נוגע בנקודה רגישה זו ומציף אותי רגשית וגורם לי לקשיים ועומסים רגשיים במהלך הלימודים. חשובה לי הכרה בקשיים רגשיים אלה כך שבית הספר לעבודה סוציאלית יפעל למען תמיכה ורכישת כלים להתמודדות לסטודנטים אשר איבדו את יקיריהם ומתקשים להתמודד עם כך במהלך הלימודים.
-8-
צולם על ידי ח' בתאריך ה-17/04/2021,
בלי כסף, לא שווים פרוטה
בצילום רגליים של אישה, כובע של מקבץ נדבות שמכיל בתוכו כסף ותמונה של ילדה קטנה עם אביה. הצילום ממחיש את סיפור ההתמודדות שלי עם אובדנו של אבי, שנפטר כשהייתי בת 11. לכן, מגיל קטן אני נאלצת לממן את עצמי וגם במהלך הלימודים האקדמאיים, כדי לעמוד בתשלומי שכר הלימוד וההוצאות הנלוות, אני מגישה מידי שנה מלגות לקרנות שונות בהן אני נדרשת לנמק ולהוכיח מדוע אני זכאית לסיוע. חוויית השונות כילדה יתומה מאב מלווה אותי מגיל קטן, ומתעצמת במרחב האקדמי. בפן הכלכלי, אני לא זוכה לתמיכה מהבית. ובפן הרגשי, אני נאלצת שוב ושוב לפגוש ולהציף את הסיפור האישי שלי ולהוכיח את זכאותי לסיוע.
הקושי נוכח השימוש בכאב האישי שלי כדי לממן את הלימודים מיוצג בתמונה של אבי ושלי המונחת ליד כובע הקבצנים. כמו כן, הרגליים החשופות בתמונה מבטאות את האומץ בלבקש עזרה, ואת הכוח להתמודד פעם אחר פעם עם הסיפור האישי שלי. הרקע הספירלי ממחיש את תחושת החזרתיות שבסיפור.
לדעתי, יש לשנות את המדיניות של הוכחת המצב הכלכלי והגשת הטפסים כדי לקבל מלגה. מצבי לא השתנה אך אני צריכה להוכיח זאת כל שנה מחדש.
-9-
צולם ע"י ק', בתאריך ה17.4.2021, בשדרות.
כותב (לא) סתם
התמונה צולמה בעת שרשמתי דגשים לבוחן והרגעתי עם המוצץ את ביתי הפעוטה שבכתה. התמונה מתארת את המורכבות שבשילוב הסטטוסים אבא וסטודנט. כך, הבלגן על השולחן מתאר את הבלגן בחיי והניסיון לאזן בין תחומי החיים ואת חוסר הנוחות שזה גורם. אני חש קושי להתאקלם משום שאבהות ממשיכה להתקיים לצד הדרישות האקדמיות. השונות במרחב האקדמי מתבטאת בכך שאני האבא הצעיר היחיד בבית ספר לעבודה סוציאלית. בעוד שיש הרבה יחס ושיח הקשור לאימהות במרחב האקדמי והקושי היום יומי לעבור בין שני תפקידים ועמידה בציפיות, אין שיח כלל על אבהות. כשחברי ללימודים מגלים שאני אבא הם מופתעים מאוד וברור עד כמה זה חריג עבורם בנוף האקדמי.
אין לי שותפים או דוגמה כיצד לשלב בין שני התחומים וכיצד לעמוד בציפיות שלי מעצמי ומאחרים ממני מכיוון שסביבי סטודנטים רווקים או אימהות. אולם הצילום ממחיש גם את כוח הרצון וההתמדה שלי להיות סטודנט, ללמוד ולא לתת להורות להוות מכשול. במקביל למצוא בעצמי את הכוחות הפנימיים לא להישאב לאקדמיה על חשבון הסטטוס החדש וחיי המשפחה. נדרשת תמיכה נוספת מצד האקדמיה להורים על מנת לאפשר להם ללמוד בכל גיל וסטטוס. גמישות בזמני הגשה, מלגות מותאמות, הקלות במבחנים ובעיקר מתן כלים ללמידה אפקטיבית ויעילה כשלוקחים בחשבון את ההורות.
-10-
צולם על ידי מ' בדירתו בתאריך 16/3/2021
החיים האמיתיים
הצילום נלקח ברגע ובו פתחתי את אתר המכללה כדי להתחיל את יום הלימודים וביתי הקטנה נגשה אלי והביאה לי טיטול. ברגעים אלו בהם היה עלי כאב לטפל בה התחדדה חוויית השונות שלי במרחב האקדמי.
אני סטודנט שנה ג' בבית הספר למשפטים, נשוי ואב לילדה קטנה. הרוב המוחלט של חבריי בלימודים הוא של צעירים רווקים, לכן, כאשר הם טוענים לעיתים שקשה להם, אנו מנהלים שיחות על כך שרובם חיים עם ההורים או משכירים עם שותפים, כשאני חי עם אשתי, אחראי על הפרנסה, והתפקיד הכי גדול ומשמעותי בחיים שלי הוא, שאני אבא. והחוויה הזאת יחד עם הקושי שתלוי בה, לא יכולה להיות מובנית לאף אדם, עד שהוא לא הופך להיות הורה בעצמו.
הקשיים הבאים לידיי ביטוי הם הקושי לנהל חיי נישואין פשוטים ככל האפשר, כאשר רוב זמני מתחלק בין הזמן שאני עובד ומפרס את משפחתי, לבין הזמן שאני משקיע בלימודים, וכמובן הזמן בו אני רוצה להיות נוכח בחייה של ביתי הקטנה.
-11-
צולם על ידי א.ח. בביתו הפרטי, ב15.04.2021.